הוא שמן צמחי שזמין לנו באיכות טובה בכבישה קרה, מבחינתי זה השמן הצמחי השני בעדיפותו לעומת שמן זית אולי מהסיבה שהוא אינו שמן מקומי במזרח התיכון. הוא מופק במדינות בעלות אקלים טרופי בהן גדלים עצי הקוקוס ואולי מתאים יותר לאנשים החיים באזורים אלה. שמן הקוקוס הוא בעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות בזכות החומצה הלאורית, תכונות אלה בעלות ערך רב לשימוש חיצוני לטיפול בעור ועשויות לסייע גם במצבים של חיידקים מזיקים במעיים.
משמן הקוקוס מפיקים את שמן ה MCT שצבר פופולריות רבה בשנים האחרונות ואף נחקר בהקשרים של תמיכה בירידה במשקל, שיפור רמות כולסטרול, תמיכה בתפקוד קוגניטיבי ובתכונות אנטי מיקרוביאליות כמו שמן הקוקוס. יחד עם זאת אני מתייחסת לשמן הזה בהסתייגות מסוימת מכיוון שזה שמן שעבר תהליך תעשייתי שהרחיק אותו מתצורה של שומן צמחי טבעי ולכן לצד הכרה בקיומו ובפופולריות שלו בקרב מטפלים אני נמנעת מלהמליץ עליו כשמן עיקרי בתזונה. ניתן בהחלט לקרוא עליו מידע ואני מאמינה שעם הזמן יצטבר עוד מידע וניסיון בשימוש בשמן זה.
שומן נוסף שחביב עלי מאוד הוא הגהי, או החמאה המזוקקת. זה כבר לא שומן צמחי אלא שומן מהחי וארחיב עליו (כולל מתכון) בפרק הבא של הבלוג.
